<h1>סמ"ג עשין סימנים קכ"ח—קל"א</h1>
<h2>דף ב.</h2>
לדון בערכי אדם. לדון בערכי בהמה. לדון בערכי בתים. לדון בערכי שדות. שנאמר (ויקרא כ"ז ב'—ח' וע"פ פירוש רש"י) דבר אל בני ישראל ואמרת אליהם איש כי יפליא לנדור נדר בערכך נפשות לה' פירוש כי יפליא יפרש בפיו, בערכך נפשות ליתן ערך נפשות ואפילו אמר ערך ראשי עלי או ערך לבי עלי נערך הואיל ונפשו תלויה באותו אבר, ואין ערך זה לשון דמים שהוא שוה בשוה שאם אמר דמי עלי נותן כפי מה שראוי לימכר בשוק אלא בין שהוא יקר בין שהוא זול נותן כפי שניו הערך הכתוב בפרשה, והיה ערכך הזכר מבן עשרים שנה ועד בן ששים שנה והיה ערכך חמישים שקל כסף בשקל הקדש, ואם נקבה היא והיה ערכך שלשים שקל, ואם מבן חמש שנים ועד בן עשרים שנה והיה ערכך הזכר עשרים שקלים ולנקבה עשרת שקלים, פירוש לא שיהא הנודר קטן שאין בדברי קטן כלום אלא מדבר בגדול שאמר ערך קטן זה שהוא בן חמש שנים עלי, ואם מבן חדש ועד בן חמש שנים והיה ערכך הזכר חמשת שקלים כסף ולנקבה ערכך שלשת שקלים כסף, ואם מבן ששים שנה ומעלה אם זכר והיה ערכך חמשה עשר שקל ולנקבה עשרה שקלים, פירוש משהגיע לימי זקנה האשה קרובה להחשב כאיש לפיכך האיש פוחת בזקנותו שאינו שוה שליש ערכו והאשה בזקנותה שוה שליש ערכה והיינו דאמרי אינשי סבא בביתא פחתא בביתא סבתא בביתא סמא בביתא וסימנא טבא בביתא, ואם מך הוא מערכך והעמידו לפני הכהן והעריך אותו הכהן על פי אשר תשיג יד הנודר יעריכנו הכהן, מכאן שאם היה עני ואין ידו משגת שנותן כל אשר תשיג ידו, יתר על הסידור שיתבאר (הו' בערכין כ"ג ב') ובלבד שיהיה בו סלע אחד שאין בערכין פחות מסלע שנאמר וכל ערכך יהיה בשקל הקדש (ע"פ רמב"ם ערכים וחרמים פ"ג הל' ב'—ג') ואם אחרי כן העשיר אינו נותן כלום אבל פחות מסלע והעשיר שנינו בפרק אין בערכין (ז' ב') שהוא נותן ערך הקצוב בתורה.
